אבחון קוגניטיבי לגיל השלישי

אבחון קוגניטיבי הינו שם כולל לאוסף מבחנים, המתבצעים על ידי מרפאה בעיסוק במטרה לבדוק מהם מגבלותיו של הקשיש ולאבחן האם ישנה ירידה קוגניטיבית. בחירת המבחנים הרלוונטיים נערכת בהתאם לשפת הקשיש, גילו, תלונותיו או אלו של בני משפחתו (אם הוא לא מודע להידרדרות שלו) ולמגבלותיו הנוספות (לדוגמא אם הקשיש הינו כבד ראיה או סובל מחירשות). המבחנים מותאמים להשכלתו של הקשיש, משום שיכולתו האינטלקטואלית עלולה להסתיר את הקשיים מהם הוא סובל.

חשוב לתאר לבוחן את התנהגותו של הקשיש לפני הירידה הקוגניטיבית. לעיתים ציוני האבחון יכולים להיות קרובים מאוד לנורמה ועם תיאור נכון של יכולות הקשיש בעבר, ניתן יהיה לערוך מעקב ולאפיין מחלה שנמצאת רק בשלביה הראשונים.

מטרות האבחון הקוגניטיבי-

• איתור ירידה קוגניטיבית אשר נובעת ממחלות נוירודגנרטיביות (מחלות של המוח)- כגון דמנציה מסוג אלצהיימר, דמנציה וסקולרית ועוד

• זיהוי אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לעצמם או לסביבה

• הבחנה בן סימפטומים פסיכיאטריים לקוגניטיביים- לדוגמא ירידה בזיכרון על רקע דמנציה למול ירידה בזיכרון אשר יכולה לנבוע ממצב נפשי כדוגמת דכאון

• מעקב אחר קצב התקדמות המחלה- ניתן לחזור על אותו האבחון בכל חצי שנה ולראות אלו מטלות מסוגל הקשיש לעשות, אלו היה מסוגל לעשות בעבר וכיום כבר לא

• מתן המלצות להתערבות טיפולית

  
  

תחומי האבחון:

התנהגות בסיטואציות פורמאליות ולא פורמאליות – כל אבחון מתחיל בשיחה עם הנבחן ועם המטפל העיקרי, זאת על מנת להכיר את הנבחן ואת המגבלות מהם הוא סובל.

קשב והתמצאות

בדיקת טווח הקשב – המודד עד כמה הקשיש קשוב לדברים שקורים סביבו ועד כמה הוא מבולבל או שקוע בעצמו ולא ניתן לערוך לו את האבחון.

בדיקת תפקודי קשב אוטומטיים – ביצוע מטלות שאמורות להיות טבועות בנו, לדוגמא: שמות החודשים, חישוב פשוט ועוד

בדיקת קשב מפוצל – מבחנים המבוססים על מטלה המפוצלת למספר מטלות קטנות שיש לבצען בו זמנית

בדיקת קשב מתמשך – המודד את יכולת הקשיש להיות ממוקד ומרוכז

תפקודי שפה

הערכת דיבור ספונטאני – הבוחן מנהל עם הקשיש שיחה ספונטאנית ומתרשם מקצב דיבורו (מדבר מהר או לאט), אינטונציה (מהי “מנגינת” הדיבור) ושטף הדיבור (האם הקשיש מדבר באופן רציף או קטוע מפני שיש לו “בעיית שיום” וחסרות לו מילים)

הבנת הדיבור, פקודות והוראות מורכבות – נותנים משימה אשר כוללת פקודה מורכבת בודקים עד כמה הקשיש מבין מה שנאמר לו ומבצע את הפקודה שניתנה.

בדיקת שטף מילולי

עיבוד מידע חזותי

תפיסה לעומת ביצוע – בדיקה עד כמה הקשיש רואה, קולט ומבצע את המשימה שניתנה לו

למידה וזכירה

בחינת סוגי הזיכרון השונים:

זיכרון לוגי – מספרים סיפור עם מספר פרטים ומבקשים מהקשיש לחזור על הסיפור הזה. המטרה היא לבדוק כמה פרטים הוא הצליח לזכור מהסיפור ועד כמה הוא הוסיף פרטים או המציא פרטים שאינם קשורים לסיפור.

זיכרון מושהה – חצי שעה לאחר סיום משימת הזיכרון הלוגי מבקשים מהקשיש לספר שוב את אותו הסיפור ובודקים כעת כמה פרטים הוא זוכר.

זיכרון לא מובנה מילולי – הבוחן נוקב בכמה מילים ומבקש מהקשיש לחזור עליהן. לאחר מכן זמן מה הבוחן מבקש מהנבדק לחזור על המילים שנאמרו

בדיקת זיכרון חזותי – משימה אשר בוחנת את יכולת הנבדק לזכור לאחר מספר דקות דגם שאותו העתיק

תפקודים ניהוליים

בדיקת “זיכרון עבודה”- היכולת לזכור חומר, לערוך עליו מניפולציה ואז לחזור אליו,

גמישות מחשבתית – היכולת לעבור מנושא לנושא וממשימה למשימה לפי הצורך

בחינת יכולת תכנון וארגון – באמצעות אופן ביצוע המשימות השונות

הפשטה והמשגה – בחינת יכולת ההכללה וההפשטה של מושגים

אבחון קוגניטיבי מוקדם

כיום, עקב המודעות הגבוהה שיש לקיומן של מחלות הדמנציה השונות, ניתן לאבחן אותה בשלביה המוקדמים ובמקרי הצורך לתת טיפול תרופתי שיעכב את התקדמות המחלה ויקל על הקשיש את ההתמודדות עם הסימפטומים של המחלה.

לעיתים המשפחה מגיעה לאבחון כשכבר קיימת הידרדרות גדולה במצבו של הקשיש ולא ניתן להתעלם ממנה. לרוב, הדבר קורה כיוון שכשמתחילה ההידרדרות המשפחה אינה מזהה אותה בזמן, מכחישה אותה ומסבירה אותה בחולשה או עייפות או שהיא מזהה את הקושי אך אינה יודעת למי לפנות. חשוב מאוד להגיע להערכה קוגניטיבית כמה שיותר מוקדם על מנת לזהות את הבעיה ולבדוק כיצד לטפל בהידרדרות המנטאלית ולעכב אותה עד כמה שניתן.

לאבחון המוקדם יתרונות רבים והוא מסייע:

לשמור ככל הניתן על התפקוד הקוגניטיבי באמצעות תרגילי חשיבה ומשחקי זיכרון והאטה ככל האפשר בפגיעה הקוגניטיבית.

לתת למשפחה ולמטופל להתכונן באמצעות מידע על אודות המחלה והמאפיינים שלה (כמו לתת ייפוי כוח, לערוך צוואה וכדומה).

לקבל מידע על הזכויות המגיעות לקשיש ולהתחיל להפעילן במידת הצורך (מיצוי חוק סיעוד, קרן לניצולי שואה, ביטוחים פרטיים וכדומה).

פנייה לגורם מקצועי וכן למשפחה והחברים ליצירת מעגל תמיכה וסיוע רגשי.

התארגנות כלכלית למימון עזרה לטיפול כגון: עובד זר או השמה בבתי אבות.