מה הם עושים כל היום? עקרונות להפעלה ותעסוקה בדמנציה ואלצהיימר: איך ליצר חוויות חיוביות ומעורבות יומיומית

"אמא מתעוררת בבוקר, אוכלת משהו, ואז חוזרת למיטה וכל היום עובר ככה, אוכל, מיטה שירותים אוכל מיטה שירותים. מאישה פעילה, מלאת מרץ ורצון לבלות איתנו ועם חברותיה היא הפכה לאדם אפאטי ולא פעיל"

"הוא לא רוצה לעשות כלום, כל מה שאני מציע הוא דוחה – רק יושב מול הטלוויזיה, פעם אהב לטפל בגינה, לעשות עבודות תיקון בבית, להפגש עם חברים והיום כלום... ממש הפך לבטלן".

פעמים רבות, אנשים שמטפלים במישהו עם דמנציה או אלצהיימר מוצאים את עצמם שואלים: "מה הוא עושה כל היום?". אנחנו רגילים לראות אנשים פעילים, ופתאום, נראה כאילו הכל נעצר. המילים הללו יכולות לשקף תחושות של תסכול אבל מה שקורה בפועל הוא הרבה יותר מסובך מזה.

הקשיים הקוגניטיביים שמגיעים עם דמנציה ואלצהיימר מצמצמים את יכולת היזימה והמעורבות של החולה. קשה לו להחזיק ברצף של פעולה, לזכור את הצעד הבא, לשמור על קשב ומיקוד וגם להתמודד עם תסכולים שמגיעים כתוצאה מהשינויים. מה שעשוי להיראות כ"עצלות" או "חוסר מוטיבציה" הוא למעשה מאבק פנימי עם מגבלות שקשה לראות מהצד. אז איך ניתן לעודד את האדם להמשיך ולהיות מעורב בעשייה ביום יום? הנה כמה עקרונות חשובים שיעזרו.

מה שחשוב זו המעורבות וההנאה, התוצר הסופי לא ממש חשוב

הדבר החשוב ביותר בהפעלה ובתעסוקה לאנשים עם דמנציה או אלצהיימר הוא לא להדגיש את ההצלחה או התוצר הסופי, אלא את התחושה של ההנאה והמעורבות בהפעלה. מה שחשוב הוא ליצור חוויות חיוביות – חוויות שמביאות סיפוק עכשוי, לא מאוחר יותר. לדוגמה, שירה או ריקוד עם שירים ישנים ששימשו כזיכרונות נעימים – אין צורך להיות מושלם או לעמוד בקצב של אחרים, פשוט להרגיש את המוזיקה וליהנות מהפעולה עצמה. או להכין יחד מתכונים משפחתיים אהובים – מדובר בהזדמנות לחוות יחד את הרגע, בלי לחשוב על התוצאה, אלא על החוויה עצמה.

צרו סביבה תומכת ומזמינה

הסביבה שבה נמצא האדם יכולה להיות קריטית להצלחת הפעילויות. כדי להימנע מתחושת בלבול או מאי-מעורבות, חשוב להנגיש את הסביבה כך שתתמוך במעורבות אקטיבית. לדוגמה, אם בעבר היה לאדם תחום עיסוק אהוב – כמו ציור, בישול, או עבודה בגינה – כדאי לשים את הכלים והחומרים הרלוונטיים במרכז, במקום נגיש וברור, כך שיהיה לו קל לגשת אליהם ולהתנסות בהם. כך, גם אם הוא לא יזכור איך התחיל את הפעילות, הוא יוכל להיות מעורב בה בקלות ובמהירות. לדוגמה, אדם שהיה שף בעבודתו, יכול ליהנות משימוש בכלי בישול במטבח ביתי, גם אם הוא לא מבצע את המתכון בדיוק כפי שעשה בעבר.

עידוד לביצוע פעילויות יומיומיות

הצעה נוספת היא להציע פעילויות שמזכירות לאדם את העיסוקים היומיומיים שלו. פעילויות שקשורות לתפקוד אישי, כמו סידור שולחן, שטיפת כלים, קיפול כביסה – כל אלו יכולים לתת תחושת ערך עצמי ותועלת, גם אם מדובר במשימות פשוטות. המשמעות של לעזור בבית – גם אם הוא לא מבצע את המטלה באופן מושלם – היא המשמעות שבאה עם עשייה.

לדוגמא אם מישהו אהב תמיד לארח, הוא יכול להיות שותף בהכנת האוכל לארוחת משפחתית, אפילו אם מדובר בכמה צעדים פשוטים כמו קילוף ירקות או ערבוב מרק. התוצאה היא לא המהות, התחושה של השתתפות במשהו חשוב היא המשמעותית.

הצעת פעילויות מוכרות וחוזרות

הפעילויות המוכרות והפשוטות ביותר – שלא דורשות לימוד מחדש – עשויות להוות האופציה הטובה ביותר. פעילויות כאלה, שבהן אין צורך בהבנה חדשה או במאמץ מחשבתי, עוזרות לשמור על תחושת משמעות ולעורר שמחה אצל האדם. לדוגמה, יכול להיות שפעילויות כמו סידור תמונות באלבום, תפירת כפתור, פתרון תשבצים פשוטים או יצירת פסלים מחימר יכולות להיות בדיוק מה שצריך לשמור על מעורבות וחיוניות.

התאמת הפעילויות לפי השלבים של דמנציה ואלצהיימר

כמובן, גם שלב הדמנציה או האלצהיימר שבו נמצא האדם משפיע על סוג הפעילויות שמתאימות לו.

• שלב התחלתי: כאן ניתן לבצע פעילויות כמו ארגון אלבומי תמונות, כתיבת סיפור חיים או הכנת ספר מתכונים משפחתי. כל הפעילויות הללו יכולות לשמש להזכיר את הדברים שאהב לעשות בעבר, ולחזק את תחושת המועילות והיכולת.

• שלב אמצעי: בשלב הזה, פעילויות פיזיות פשוטות – כמו שטיפת כלים, קיפול כביסה או סידור שולחן – עשויות להיות יותר מתאימות. כל פעולה כזו, גם אם היא לא נעשית בצורה מושלמת, מאפשרת לאדם להרגיש שהוא תורם.

• שלב מתקדם: בשלב זה, הפעילויות צריכות להיות פחות דורשות וממוקדות בחוויות חושיות – כמו מגע ידיים רך עם קרם לחות, שמיעת מוזיקה מרגיעה או צפייה בתמונות מרגיעות. אינטראקציות קצרות, כמו חיבוק קל או שיחה על זיכרונות, יכולות להוות את כל הפעילות הנדרשת.

• 
  
  
  

לסיכום, כל שלב במצב הדמנציה/אלצהיימר דורש גישה רגישה וממוקדת, שמבוססת על ההבנה שהאנשים שאנו מטפלים בהם לא יכולים לעסוק באותן פעילויות בצורה שבה עשו אותן בעבר. חשוב לעודד את המעורבות וההנאה, ולא להילחם בתוצר הסופי, אלא במרקם הרגשי שמלווה כל פעילות.